מהפיכת הקטיפה
אחת השנים הגדולות בהיסטוריה בעיני בני האדם מאירופה המזרחית והמרכזית היא ללא ספק 1989; ממשלים קומוניסטיים שונים הודחו וחומת ברלין הופלה סופסוף, דבר שאיחד את המדינות של גרמניה המזרחית והמערבית כדי לגבש את מה שנקרא היום גרמניה. כאשר כל זה אירע, הממשלה בצ'כוסלובקיה ראתה את זה בעצבנות, כאשר היא ידעה שהם יכלו להיות הבאים בתור במגמת המהפכה.
בתוך צ'כוסלובקיה, הייתה תחושה של התלהבות ושל דאגה, כאשר האנשים ציפו לראות את ממשלתם מוחלפת אבל היו מודאגים על איך חילוף השלטונות יקרה. זה לא קרה עד ה-17 לנובמבר 1989 שהייתה להם הצצה ראשונה לאן הדברים הולכים מאחר וזה היה היום בו תנועת הנוער הקומוניסטית ארגנה הפגנה בעיר פראג כדי לזכור את אלה שנרצחו על ידי הנאצים במהלך מלחמת העולם השנייה – הפגנה שרוסקה בברוטליות על ידי המשטרה, מה שהביא למספר גדול של מעצרים והרבה פצועים אצל המפגינים.
הרגע הזה הוביל את העם של צ'כוסלובקיה לקחת את עתידם בידיים. הכעס לא התבטא במעשי אלימות אקראיים אלא בסדרה של הפגנות גדולות נגד השלטון במקום – כאשר הגדולה ביותר הייתה ב-Letna, שמשכה יותר מ-750,000 אנשים. עמוד האש לפני שורות המפגינים היה אדם בשם Havel שביחד עם אחרים ניהל משא ומתן עם הממשלה והביא אותה להתפטר ב-3 לדצמבר 1989. קצת אחרי זה, "הממשלה של ההבנה הלאומית" נוצר, שהייתה מורכבת ממפלגות פוליטיות שונות כאשר Havel היה המנהיג הנבחר.
בזכות הדרך השקטה בה צ'כוסלובקיה טיפלה באירועים האלה, הם קיבלו את השם "מהפכת הקטיפה". היו עדיין בעיות שהמשיכו במדינה מאחר והחצי המזרחי – סלובקיה – התחילה לכעוס יותר ויותר על השלטון והכסף שהיו מרוכזים במערב המדינה. זה הגיע לשיא ב-1993 כאשר המדינה החליטה להתחלק ושתי מדינות – סלובקיה והרפובליקה הצ'כית- נולדו.
פראג אחרי מהפכת הקטיפה
כמו בכל עיר בעולם, פראג ידעה הרבה תהפוכות מאז סוף שנות השמונים ותחילת שנות התשעים. אחד ההיבטים הגדולים של ההיסטוריה המודרנית של הרפובליקה הצ'כית ככלל הוא העובדה שהם שמו את עצמם כשחקנן בכמה מהגופים הגדולים ביותר בעולם, כאשר פראג הוא במרכז. החשוב ביותר מכל אלה הוא נאט"ו והאיחוד האירופי, שהצטרפו אליהם ב-1999 וב-2004 בהתאמה.
מבחינה פוליטית, המצב מאד יציב ודמוקרטיה גוברת בעיר ובמדינה כאחד. התמיכה מחולקת בין שתי המפלגות – המפלגה הדמוקרטית האזרחית והמפלגה הסוציאליסטית דמוקרטית – ואף אחת מהן לא הצליחה להחזיק יותר מדי שליטה על המערכת הפוליטית, בזכות זה שהתמיכה לכל אחת מאד קרובה. זה כבר הסתדר במידה מסוימת, מאחר וממשלת הקואליציה נבחרה ב-2010, כאשר Vaclav Klaus משמש כנשיא המדינה.
העיר פראג שוקקות כיום, עם השגשוג ותחושה שולטת של הישגים ביחס לכל דבר שהושג בעבר. זיכרונות של התקופה שלפני מהפכת הקטיפה עדיין מופיעים אצל הרבה וזוהי תקופה שהם לא ישכחו אף פעם.
