הנשירה מהקומוניזם
הירושה של הקומוניזם עדיין חיה מאד בלבה וראשה של הרפובליקה הצ'כית והיא עדיין משפיעה על הפסיכולוגיה של האנשים, כמו שעל המצב הכלכלי והחברתי של המדינה. מה שברור הוא שהקומוניזם הוא דבר שגזל הרבה מהעם הצ'כי ומשהו שהם עדיין מנסים להתאים את חייהם בלעדיו – תהליך שעדיין בעיצומו.
כל מי שלא חי בתקופת השלטון הקומוניסטי לא יוכל להבין בדיוק מה הוא היה עבור האנשים, הנשים והילדים שחיו באותה תקופה. הממשל שמר על שליטה רחבה מאד על חופש הביטוי והיו מקרים שאפילו אנשים שלא רצו להצטרף למפלגה הקומוניסטית איבדו את העבודה שלהם או שהילדים שלהם היה ב"רשימה שחורה" לתעסוקה העתידית שלהם. כמו שאתם יכולים לדמיין, רוב האנשים שנאו את השלטון אבל לא היו מסוגלים לדבר נגדו, עם התחושה המוחצת של הזמן שהופך לסר תקוה – עם שרצה להשתחרר מאזיקיו אבל פשוט לא יכול.
אחת הירושות הגדולות ביותר של הקומוניזם היא ההתנהגות של הצ'כים לדברים החשובים של החיים. מנגנון הקומוניסטי הרס את כל תחושת הייחודיות שלהם והפך את כל האוכלוסייה לחטיבה אחת – קבוצה של אנשים שנלקח מהם הדעות האישיות, היכולות והזכויות שלכם. זה הפך את הצ'כים למופנמים ואפשר לראות את זה עוד היום מאחר ואפשר לאפיין הרבה צ'כים ככאלה שאינם מאמינים ביכולתם לשנות את התמונה הגדולה ושהם השליטים היחידים בגורל שלהם.
למרות הדיכוי הפוליטי ושליטה ברוטלית של הממשלה, להרבה אנשים יש זכרונות טובים של התקופה הזאת – משהו שהוא קצת משונה לאלה המבקרים ממדינות זרות. הרבה אנשים עדיין זוכרים את התקופה הזאת כזמנים בהם השירותים הבסיסיים ניתנו להם ולכל האזרחים היה מקום בטוח לחיות בו ועבודה שיכלו לסמוך עליה. כיום, אנשים דואגים לגבי המשכנתא, החשבונות, ביטחון התעסוקה והרבה גורמים אחרים, מה שנתפס כהרבה יותר מלחיץ מהמשטר הקודם. בעיקר, אלה שלא היו להם שאיפות גבוהות היו שמחים לחיות בדרך שהמשטר הקומוניסטי אפשר להם, כאשר השאפתנים אוהבים את העובדה שלהם חופשיים להגשים את חלומותיהם בעולם של היום.
דבר אחד ממנו הם לא סבלו אף פעם, אפילו בזמנים הקשים ביותר, הוא חוש ההומור הצ'כי. אפשר לראות את זה בסרטים שיצאו ב-1989, כאשר הרבה מהם היו יבשים ושנונים עם דמויות בעלי גישה נינוחה לחיים. אין זה צירוף מקרים שהסרטים האלה היו מרד נגד הסמכויות, מה שהיה תוצאה ברורה של כל התסכולים שנערמו בתוך האנשים במשך שנים של שלטון רודני.
