ההיסטוריה של הבירה הצ'כית

עדשות מגע, קוביות סוכר וסמטקס שהומצאו בצ'כיה לא נחשבים; הצ'כים מתגאים רק בזה שהמציאו את הבירה העולמית המקורית פילזנר. כפי שכל לקוח קבוע בפאב בוהמי יודע, עד שנות ה- 1830 המאוחרות, תושביה דוברי הגרמנית של פילזן, 90 ק"מ מערבית לפראג, היו ממורמרים מהבירה המקומית, שהייתה באיכות ירודה – עכורה, כהה ועם קצף. בשאט נפש, הם הקימו את Bürgerliches Brauhaus, והעסיקו מבשל בירה בווארית, ג'וזף גרול, שב- 5 באוקטובר 1842, ייצר את הלאגר הראשונה בעולם, בירה מותססת שאוחסנה במערות קרירות. הלתת המוראבית החיוורת, כשות סאאז והמים הרכים המקומיים ייצרו בירה צלולה וזהובה שגרמה להתרגשות. באותה צורה, ביצור המוני, הופיעה בשוק כוס זכוכית זולה, שהמחישה יפה את הצבע והבהירות של הבירה החדשה. רשת מסילות ברזל חדשות אפשר את העברת המשקה אל כל קצוות מרכז אירופה, ובירות בסגנון פילזנר הפכו ללהיט.

שיטות הבישול נשארו מסורתיות עד נפילת הקומוניזם, שלאחריה כמעט כל המבשלות הגדולות העדיפו מודרניזציה: פיסטור, דה-חמצון, הבשלה מהירה והזרקות דו-תחמוצת הפחמן – אשר הביאו חיי מדף ארוכים יותר, פחות טעם ויותר קצף. המבשלות הקטנות של צ'כיה נבלעו או נדחקו אל הקיר. עד אמצע שנות 1990, נשארו רק שישים מבשלות צ'כיות, כשהגדולות בינהן בבעלות חברות רב-לאומיות. עם זאת, בעשור האחרון צץ זן חדש של מבשלות קטנות, הנמנעות מטכנולוגיה מודרנית ומפיקות בירה מבושלת בין הטעימות והמיוחדות ביותר שטעמתם.