רובע העיר

שכונות סמיחוב ואנדל

סמיחוב הוא אזור של מגורים ותעשיה בעיר פראג, המוכר בזכות מרכז הקניות הגדול ומבשלת הבירה שמצויים בו, הארכיטקטורה התעשייתית, בתי הקולנוע, המסעדות הנוחות והנעימות, הברים וחיי הלילה. אזור סמיחוב ממוקם בגדה המערבית של נהר הוולטבה. מבשלת הבירה סטרופרמן (Staropramen Brewery)נמצאת בסמיחוב והיא אתר פופולרי שכדאי לבקר בו אם אתם חובבי בירה.

אנדל היא שכונה באזור סמיחוב שבפראג 5 , הנמצאת בצומת דרכים מאוד פעילה. משמעות שמה של השכונה בשפה הצ'כית היא מלאך ואת מקור השם משייכים לפאב המלאך הזהוב (U zlatého anděla) שהחל לפעול בשכונה כבר במאה ה –  19 ובחזיתו הועמד פסל של מלאך. ציור המלאך המרהיב שקישט את הפאב נשמר גם אחרי שהמבנה נהרס והיום אפשר לצפות בו בקרבת מקום.

אנדל היא מרכז תחבורתי חשוב. קו המטרו B של פראג עובר דרך השכונה ותושבים הנוסעים וחוזרים אליה עושים זאת דרך תחנת אנדל. יש בשכונה גם קווי חשמליות מצפון לדרום וממזרח למערב (קויים 4,6,7,9,10,12,14 ו-20). מלבד הקווים האלה כל השכונה היא מדרחוב להולכי רגל.

אחרי פיתוחה מחדש של השכונה, בשנות התשעים המאוחרות, כאשר האדריכל הצרפתי ז'אן נובל עיצב בניין משרדים שנקרא המלאך המוזהב(Zlatý Anděl) מעל תחנת המטרו , עם תמונה של מלאך מסרט הקולנוע כנפיים של תשוקה וציטוטים משיריו של המשורר רילקה על חזיתו, הפכה אנדל להיות אחד החלקים הפעילים ביותר בעיר. נמצאים בשכונה הזו הרבה מאוד משרדים של חברות לאומיות ובין לאומיות. מצידה השני (בכיוון צפון מערב) נמצא מרכז הקניות נובי סמיחוב, שהוא הגדול ביותר בפראג. במרכז הקניות הענקי תוכלו גם למצוא כמה בתי קולנוע של סינימה סיטי (CinemaCity). גם בית הכנסת של סמיחוב נמצא בסביבה.

אתרי תיירות בסמיחוב

תערוכת המוזיאון האתנוגרפי

התערוכה האתנוגרפית של המוזיאון הלאומי ממוקמת במרחב הירוק של גבעת פטרין וגני קינסקי. מאז שנת 2005 התערוכה הזו שוכנת בבית הקיץ קינסקי (Kinsky Summerhouse), שהוא בניין מרשים ואטרקטיבי בסגנון האמפייר. המוזאון מתמקד בתרבות האזורית העתיקה של הרפובליקה הצ'כית, במיוחד בהיבטים החומריים והרוחניים שלה, במבנה הבתים, בחקלאות הכפרית ובהרגלים, שכולם קשורים לאופן שבו מייצרים היום מלאכות עממיות מסורתיות ומבצעים פעילויות עממיות.  במוזיאון מתקיימות פגישות חברתיות שונות, סדנאות, קונצרטים של מוזיקה עממית ותערוכות. בנוסף יש בחלל הגדול גם ספריה, ארכיון, אולם דיונים, חנות מוזיאון עם פרסומים מיוחדים ובית קפה – שהוא חדר קריאה עם סידורי ישיבה נוחים גם בחוץ, בחודשי הקיץ. אם אתם רוצים לדעת עוד על התרבות הצבעונית של האמנות העממית של הצ'כים כדאי לכם מאוד לבקר בתערוכה האתנוגרפית של המוזיאון.

)Kinský Gardensגני קינסקי ( 247

במקום שבו סמיחוב (Smíchov ) פוגש את לסר טאון (Lesser Town ), סמוך לגבעת פטרין (Petřín Hill),תמצאו את גני קינסקי הנהדרים. זהו הפארק המרשים ביותר בפראג והוא משתרע על שטח של 22 הקטרים. הגנים היפים, שעוצבו כך שיצרו מרחב צמחיה שנראה לגמרי טבעי, הוקמו לראשונה על ידי הרוזן הפטריוטי רודולף קינסקי בשנת 1825, לכבוד תחיית הלאומיות הצ'כית, תנועה תרבותית לאומית שהובילה לתקופת הרפובליקה הראשונה, שבה חגגו לכבוד כל מה שהוא צ'כי ייחודי. הגנים המתוכננים בקפידה ממוקמים במדרון הדרום-מזרחי של גבעת פטרין, מופרדים מאזור גן פטרין בעזרת חומת הרעב (Hunger Wall ), פרויקט עבודות ציבוריות מתקופתו של המלך קרל הרביעי, שחיפש דרכים להעסקת האזרחים העניים והרעבים בפראג, כדי שיוכלו להרוויח כסף כדי לרכוש לעצמם מזון. תוכלו לראות שם, בנוסף לחומה הגותית, גם כנסיית עץ אוקראינית, הכנסיה הקרפטית של הארכי – מלאך מיכאל, הנקראת בקצרה כנסיית סנט מיכאל. כנסיה זו הגיעה לפראג בשנת 1929 מאוקראינה של היום. בגנים תוכלו לראות גם מספר ברכות מים ומעברי הליכה המתחברים באופן מושלם עם משעולי הגנים של גבעת פטרין. למקום היפה ביותר בגני קינסקי נחשב הקינסקי פולי (Kinský Folly), שהיום נקרא גם בית הקיץ קינסקי (Kinský Summerhouse). שם, נמצאת היום התערוכה האתנוגרפית של המוזיאון הלאומי (National Museum’s Musaion Ethnographic Exhibition). גני קינסקי הם המקום המושלם לבילוי אחר צהריים של שמש נעימה שבהם מטיילים בין המעברים, המוזיאון וכנסיית סנט מיכאל, וסופגים את ההיסטוריה המרשימה של העיר פראג ושל הרפובליקה הצ'כית.

ה-מיטפקטורי

המיטפקטורי הוא מקום שנמצא מעט יותר הלאה. זהו מרכז בינלאומי של אמנות עכשווית שיצר פלטפורמה אמנותית חדשה לכישרונות בינלאומיים שמגיעים אל העיר פראג.  המקום נוסד בשנת 2001 בחלל שהיה בעבר מפעל בשר אמיתי ברובע התעשייתי הולסוביץ. המטרה הייתה ליצור בפראג חלל שבו אמנים עכשוויים בינלאומיים ומוסדות אמנות יוכלו ליצור קשרים ולשתף פעולה. ואכן, מרחב כזה לא התקיים קודם לכן בפראג והיה צורך להקימו. למרבה הצער השיטפונות של 2002 הרסו את התוכניות האלה, אך הרעיון החשוב שמאחורי המיטפקטורי נותר. בסופו של דבר הרעיון החשוב התממש במחסן ישן באזור סמיחוב המארח את המיטפקטורי. מבחוץ, קל למצוא  היכן נמצא המיטפקטורי, כי יש על חזיתו שתי מכוניות בגודל אמיתי, הצבועות באדום ונראות כאילו הן נוזלות מהמתלים המחוברים במסמרים הענקיים. המיטפקטורי הוא יצירתו של המעצב הידוע דוד צ'רני, שיחד עם  דוד קוהלר (David Koller ) ואליס נליס (Alice Nellis) יצר את המקום המדהים הזה.  במחסן התרבות הפנטסטי הזה יש אמנות ויזואלית (אותה מנהל צ'רני), מוזיקה חיה (אותה מנהל קוהלר) ופעילות של קולנוע  ותיאטרון (שאותה מנהלת נליס). במיטפקטורי מבקשים לתמוך ולפתח את האמנות הויזואלית ואת התרבות בעיר הבירה הצ'כית וגם לאפשר לאמנים ליצור. קיימת במיטפקטורי תוכנית שכוללת שהות עם מגורים, שבמסגרתה אמנים נבחרים יוכלו לחיות בסטודיו הפרטי שלהם (אותו אפשר לבחור מתוך רשימת סטודיו בגדלים שונים שקיימים במתחם). הבקשות להצטרפות לתוכנית מתקבלות פעמיים בשנה ומשך השהות בתוכנית נע מחודשיים ועד שנה. תצוגת האמנות וגם תכניות המוזיקה והתיאטרון זמינות לכל, באינטרנט, בשפה הצ'כית ובאנגלית. יש  במיטפקטורי גם חנות ספרים שבה אפשר למצוא כל דבר עכשווי.

מבשלת הבירה סטרופרמן

באזור סמיחוב שבפראג, שהפך לאחרונה מאזור תעשייתי מתפתח לרובע תוסס, תוכלו למצוא את מבשלת סטרופרמן. מבשלת בירה זו מייצרת חצי מיליון בקבוקים ביום ועוד מאות אלפי חביות בירה קטנות. מבשלת סטרופרמן היא יצרנית הבירה השנייה בגודלה ברפובליקה הצ'כית. בין המוצרים שלה אפשר למצוא בירות כמו סטרופרמן, ברניק, וולווט, קלט וגם בירות בלגיות של סטלה ארטואיס, הוגרדן ולפה, לצד מותגי בירות אזוריות כמו אוסטרוואר, מסטן ו-ווראטיסלאב. ראשיתו של הסיור במבשלת הבירה, שאורך כ- 60 דקות, בסרט בן 10 דקות המתאר את תהליך הכנת הבירה.  משם, הסיור עובר דרך חדרים שבהם אפשר לראות מכלים עתיקים עשויים מנחושת, שבהם עוברים הלתת והכשות  את התהליך שהופך אותם לבירה. בהמשך, תצעדו לצד גלילי האחסון שנמצאים מחוץ למבנה ואז תיכנסו אל חדר הבקבוק, שבו תוכלו לראות את המכונה שממלאת את הבקבוקים שנעים על מסילה ואת תהליך אריזתם. לאחר הסיור הלימודי הזה אתם יכולים, כמובן, לטעום את התוצר הסופי האהוב. ההסברים בסיורים במבשלת הבירה הם באנגלית, צ'כית, גרמנית ואפשר לקבל גם הסבר מוקלט בצרפתית, רוסית, איטלקית, ספרדית ודנית.

מאמרים בנושא

Back to top button