בתי הכנסת של פראג

בית הכנסת הישן-חדש

בית נכנסת הישן-חדש ידוע כבית הכנסת העתיק ביותר באירופה שעדיין פעיל. המבנה הוקם בסוף המאה ה -13 והיה מרכז הפעילות הדתית של הקהילה היהודית בפראג. בנוסף להיותו אתר חשוב, זהו אחד המבנים היפים והעתיקים ביותר בפראג. לבניין יש אולם מרכזי שחצוי בעזרת עמודים וקמרונות מעוטרים מרשימים. במת החזן ניצבת במרכז האולם הגדול של בית הכנסת, מאחורי סבכת ברזל מהמאה ה-15. מסביב לבמה ניצבים מושביהם של נכבדי הקהילה היהודית. אחד מהמושבים מעוטר במגן דויד ומספרים שזהו מקום מושבו של רבי לאו האגדתי (המהר"ל מפראג). חמשת חומשי התורה מונחים על הבמה ופניהם לעבר המזרח. צורת המבנה עברה שינויים במשך הדורות. במאה ה – 14 נוסף אולם הכניסה שבו ישבו גובי מיסים. כדי לעבור מאולם הכניסה אל אולם בית הכנסת צריך לצעוד מתחת לקורה מקושטת בעלי גפן ואשכולות ענבים. 12 ענפי הגפן מסמלים את 12 שבטי ישראל שפרצו מתוך גזע אחד. בית הכנסת הוא מקור לאגדות שונות וגם היום מתנהלים בו טקסים דתיים יהודיים לאורך כל השנה.

בית הכנסת הגבוה

בית הכנסת הגבוה, שממוקם בסמוך לבית הכנסת הישן-חדש, נבנה באותה תקופה שבה נבנה בפראג בית העיריה היהודי בסוף המאה ה -16. במשך זמן מסוים שני הבניינים חוברו זה לזה באמצעות כניסה משותפת בקומה הראשונה, אך זו נסגרה בעזרת קיר לבנים בסוף המאה ה -19. זה היה בעבר מרכז למפגשים של הקהילה היהודית והיום משמש המבנה לתצוגה של מוצרים יהודיים מטקסטיל שנאספו במוזיאון היהודי.

בית הכנסת קלאוס

בית הכנסת קלאוס הוא בניין ציבורי שקיבל את שמו משלושה בניינים קטנים יותר שנקראו על שם חומר הגלם שממנו נבנו. באחד משלושת הבניינים שכן בית תלמוד מפורסם, הבניין השני היה בית כנסת ובבניין השלישי פעל בית חולים.

בחללו הפנימי של הבניין יש קימורים גליליים, עם ארבע צורות סהר,  המעוטרים בעבודת סטוקו נפלאה. היום יש בבית הכנסת תצורה של הדפסים וכתבי יד יהודיים העוסקים בהיסטוריה של יהודי אירופה החל מתקופת ימי הביניים.

יש הרבה אגדות העוסקות בבניין זה ואחת מהן מספרת שמלאכים הביאו את האבנים שמהם נבנה הבניין, שניצל מפגיעתן של שתי שריפות ענק, והגנו עליו מאז ומתמיד.

בית הכנסת פנחס

בית הכנסת נקרא על שמו  של רבי פנחס שיסד אותו במאה ה – 15. היום מוקדש בית הכנסת לזכרם של קורבנות השואה היהודיים שחיו במורביה. בתוך בית הכנסת אפשר למצוא 77297 שמות של קורבנות שאיבדו את חייהם בידי הנאצים. במהלך השנים נבנה בית הכנסת מחדש מספר פעמים, לאחר שנפגע שוב ושוב משיטפונות.  

בית הכנסת מייזל

בית הכנסת הזה נבנה על ידי מרדכי מייזל כמקום פרטי לעבודת השם. מייזל היה ראש הקהילה היהודית בזמנו וכתוצאה מכך קיבל מהקיסר אישור מיוחד לבנות לעצמו בית כנסת. מייזל, שהיה אחד מהיהודים הכי עשירים בזמנו, לא רק בנה את בית הכנסת אלא גם ריצף את רחובות העיר היהודית והרחיב את בית החולים המקומי. בתקופה מסוימת בית הכנסת הזה היה הגדול ביותר בפראג והוא קיבל את חזותו הנוכחית לאחר שיפוץ במאה ה – 19. כאשר האזור היה תחת השלטון הנאצי אחסנו במקום רכוש יהודי גנוב והיום אפשר לראות בו פריטים רבים מאוסף המוזיאון היהודי.  

בית הקברות היהודי הישן

סמוך לבית הכנסת מייזל נמצא בית הקברות היהודי הישן, שהוא אתר חשוב אך לא ברור בדיוק מתי נוסד והחל לפעול. בית הקברות סגור עכשיו, אבל על המצבות העתיקות ביותר שאפשר למצוא בו רשומים תאריכים מ-1439. בבית הקברות נקבר גם אביגדור קרא, שידוע כי חי בשנת 1389. 

בית הקברות שימש את הקהילה היהודית עד שנת 1787. בגלל שלחברי הקהילה היה רק בית קברות אחד שבו יכלו להיקבר, לא נותר עוד מקום לקברים ובקהילה הוחלט לקבור את המתים בשכבות, זה מעל זה. היום מעריכים שכ-80 אלף מתים נקברו ב-12 שכבות כאלה, מתחת ל-12 אלף המצבות. רבות ממצבות אלה מציינות לא רק את שם הנפטר אלא מתארות גם כמה מתכונותיו. על רבות מהמצבות מופיעים סמלי משפחות ושבטים, תחומי עיסוק ושמות. בניגוד לבתי קברות יהודיים אחרים, בבית הקברות הזה אפשר למצוא עיטורים ופסלים דמויי אדם. עיטורים ופסלי כאלה אינם שכיחים בגלל הציות לחוק הקדוש שלפיו הצגת הפנים האנושיים היא מעשה אסור של גאוותנות, שכן החיקוי של האדם פוגע כביכול במעשה היצירה האלוהית .  כתוצאה מכך, ברבים מהעיטורים והפסלים האנושיים שבבית הקברות הוטלו מומים זעירים, שאפשרו לאמנים שיצרו אותם להתחמק מהוראת החוק הקדוש.